האם זהו סופה של חנות וינטג' בונבון משוק הפשפשים?

שלט ענק המודיע על מכירת חיסול עקב סגירת החנות, תלוי מאתמול בחזית חנות וינטג' בונבון בשוק הפשפשים, ומצליח לעורר את סקרנותם של העוברים והשבים.

מוני קומט, אחת הדמויות היותר צבעוניות בשוק, פתח את החנות לפני כ-12 שנה במיקום אחר ולפני 6 שנים עבר למיקומה הנוכחי בפינת הרחובות ואדי סאליב וקיבוץ גלויות. במהלך השבוע, כשהוא עובד כמכונאי קטרים ברכבת, אשתו לירז היא העזר כנגדו. החנות העצומה מלאה בפרטי וינטג' מדויקים – אם זה ריהוט דניש מדנמרק, או ריהוט ישראלי של שמרת הזורע משנות ה-60 עד שנות ה-80, והיא מושכת אליה קהל רב, רובם אגב לא חיפאים.

מזה מספר חודשים, מרגיש קומט היטב את נטל העול הכלכלי בעקבות המלחמה ומבחינתו, למרות שלא כך רצה לסיים, הוא מרגיש שאין לו ברירה. הירידה התלולה בהכנסות ותשלומי המיסים הגבוהים לא משאירים לו מקום לתמרון.

"זהו, אני עושה מכירת חיסול, אנחנו סוגרים", הוא אומר בעצב, "מה אני אעשה, אני לא מצליח להחזיק מעמד. הלוואי ואני אצליח להחזיק מעמד. התשלומים הגבוהים שאני משלם, זה מה שמפריע לי בין לסגור או להשאיר פתוח. בינתיים תליתי את השלט, הראש אומר שהכיוון הוא סגירה, אלא אם כן ישתנה משהו. התקווה שלי היא להישאר פה בשוק, אני מת על המקום שלי אותו בניתי בשתי ידיים, אני מת על השוק ועל הוייב. כואב לי מאוד, אבל אין לי מאיפה להביא. אין לי זולות של כסף, המלחמה הזאת גמרה עלי, חיסלה לי את העסק".

יש לך מקום ענק, אולי כדאי לוותר על חלק ולצמצם עלויות?

"נכון, יש לי שטח גדול – 450 מ"ר הוא מחסן ו-80 מ"ר של חנות. לגודל הזה, לכלום הזה שיש לי מאחור זה טונה כסף. הצלחתי להחזיק 6 שנים, היה לי טוב, אבל עכשיו ירדה העבודה ואין לי יותר מאיפה להביא. הבאתי מהבית כל מה שיש לי וזהו, נגמר".

אולי תצליח יותר במקום שהוא קטן משמעותית?

"כבר חשבתי על זה שאם אני לא אצליח להוריד עלויות במקום שלי, אפתח לי מקום קטן, אולי דאנס בר שיהיה פתוח כמה פעמים בשבוע. אבל עד שזה יקרה, בינתיים עם החנות אני נמצא בתהליך חיסול. הלוואי ובעזרת הכתבה יהיה מישהו שיוכל לעזור לי. מאוד כואב לי המצב ועדיין יש בי אמונה, אפילו רק של אחוז אחד שאולי אצליח לסדר את העניין. נכון, תליתי שלט המודיע על מכירת חיסול עקב סגירת החנות, אבל בראש עדיין לא התחלתי לעכל את זה שאני עומד לסגור את החנות".