"נורדאו טריפ": לרחוב הזה מגיע לחגוג כמו פעם

מדרחוב נורדאו. מספיק להגיד את שם הרחוב כדי ללחוץ על בלוטת הנוסטלגיה החיפאית ולעורר זיכרונות מפוארים מהעבר. אבל למדרחוב אין רק עבר, יש לו גם הווה החווה פריחה בדמות בית קפה מדליק, סטודיו לאופנה, מכון קעקועים, מסעדה סובייטית טרנדית, פיצרייה, בר וחלל המתפקד כחצי עמדת מסיבות.

היום (חמישי) בשעה 17:00 כל אלו יתאגדו למיני פסטיבל בשם Nordau Trip שיציע תערוכת צילומים מהעבר ומהווה, תצוגת אופנה בהשראת המדרחוב, הופעות חיות, הקרנת סרטים קצרים ומיצג וידאו-ארט שיוקרן על עצי האמפי ומזרקת המים המיתולוגית.

"הפסטיבל הוא פרי שיתוף פעולה של קהילות החיות ויוצרות בנורדאו", מסבירה יעל א-דור, אחת מיוזמות הפסטיבל. האג'נדה מאחוריו היא להחיות את המדרחוב בכלל ובפרט את רחבת האמפי שצמודה לגן בנימין. "המרחב של האמפי מרגש אותי, אני חושבת שהוא מבוזבז וחשוב לנו להחיות ולהשמיש אותו, שיעמוד לרשות הכלל כמרחב שנעים לחיות בו", היא מוסיפה. הפסטיבל מתקיים כחלק מיוזמה תרבותית בשם סללום בתמיכת עיריית חיפה, שותפות חיפה בוסטון, קרן הדרים, בית הגפן ובתמיכת קהילת הדר.

הקשר שבין משכית לאופנה מקיימת 

בשנות ה-50 פעלה ברחוב נורדאו חנות האופנה הגבוהה משכית שנתנה חותמת לכך שנורדאו הוא מרחב המיועד לאנשים שיכולים להרשות לעצמם. "לא בכדי פתחתי בנורדאו את המרחב לאופנה מקיימת", מספרת עופרי יוסף אזולאי, בעלת הסטודיו בנורדאו 13, "כשהייתי סטודנטית לאופנה בויצו הייתי נוסעת מבית הספר להדר ותמיד הייתי מחנה את האוטו בנורדאו. לאט לאט שמתי לב למרחב, לחנויות הסדקית שהלכו ונעלמו, לכמות המתפרות שיש ופשוט התאהבתי במדרחוב הזה. לימים, התחלתי לחקור וגיליתי שישבו שם חנויות כמו משכית וגוטקס והמקום היווה את המרכז האופנתי והבוהמייני של חיפה והצפון". 

נורדאו מהווה השראה עבורך? 

"הוא מלא בהשראה עבורי: האדריכלות, הצורות, הטקסטורות, עצי הפיקוס הגדולים ובעיקר האנשים במדרחוב שהם כמו מיקרוקוסמוס של ישראל", ההשראה תבוא לידי ביטוי ל-12 מודלים שיוצגו בתצוגת אופנה שיוצרה עבור הפסטיבל, "הזמנתי אנשים, שהם לאו דווקא מתחום האופנה, שלמדו במרחב ובחרו להתבטא דרך עיצוב אופנה. מעבר לזה, היוזמה הפרטית שלי ושל בעלי העסקים החדשים הם אלה שמשנים את הרחוב לטובה ואני יכולה להגיד לך מהמקום הנשי שזה שיש פסטיבל ויהיו אנשים אחרי 20:00 בערב בנורדאו, זה כבר עושה טוב לתחושת הביטחון בשכונה".  

נורדאו דרך עדשת המצלמה 

תערוכת הצילומים שתוצג הערב תתחלק לשניים: בפאב הצמוד למזרקה יוצגו תמונות ארכיון של המדרחוב ובסטודיו סוסיו בנורדאו 9 יתארח המיזם המעניין SHADOW WORK של הצלמים אנני רובקידזה ודניאל דורמאה שיציגו תערוכת צילומים עכשווית שכולה על טהרת הפילם. "כבר תקופה שאנחנו מאוד נהנות מהפריחה המחודשת של הרחוב", אומרת רובקידזה, "לדעת שנפתחו מקומות חדשים שאפשר לעצור בהם ולהגיד שלום, לאכול פיצה טעימה, לשמוע מוזיקה, אלו דברים שמשפיעים על מצב הרוח ותחושת הביטחון שלי ברחוב". 

איזה סוג צילומים נראה בתערוכה? 

"בעיקר צילום רחוב ופורטרטים שכולם עברו פיתוח והדפס אנלוגי בחדר החושך שלנו כאשר בזמן הפסטיבל תעבור בין האנשים מצלמת פילם חד פעמית שאת התמונות נפתח במקום ונתלה ברחוב. נורדאו זה מקום טוב לצילומי רחוב כי יש פה סצנות מוזרות וחינניות לצילום. היה איזה יום שישי אחד כשהיינו מול הסטודיו ובחור בלי נעל עבר לידנו שלוש פעמים, בפעם הרביעית הוא חזר כבר עם הנעל השנייה", לגבי הצילום בפילם היא מוסיפה, "שום מדיום אחר לא יחליף בעיניי את הריגוש שיש בפיתוח סרט בחדר חושך, הכמות המוגבלת של התמונות מדייקת אותי". 

נורדאו שטראסה – אי גרמני במציאות הים התיכונית 

אי אפשר לדבר על ההווה של נורדאו ללא אזכור של עברו המפואר של המדרחוב ששיאו היה בעיקר בתקופת המנדט, "אפשר להגיד שתחילת החיים ברחוב נורדאו הייתה בשנות ה-30 כאשר הגיעה עלייה גדולה של יקיים שקנו מגרשים ברחוב", מספר יעקב שורר, פעיל בעמותה לתולדות חיפה, "הרחוב היה ידוע בשם נורדאו שטראסה וכולו היה מלא בהמון יקיים שהיו רופאים מומחים, דבר שלא היה קודם בארץ. בתי הקפה והמסעדות כולן היו בבעלות יקית וקהל הלקוחות שלהן היו בעיקר יהודים חיפאים שאהבו את הבילוי וידם הייתה משגת. התופעה הבוהמיינית הייתה מקובלת בחיפה של אז. מעבר ללקוחות היהודים, חיפה הייתה מלאה בעשרות אלפי חיילים בריטים עקב שלטון המנדט והיותה של חיפה עיר נמל, בנוסף היו גם תושבי עמי אירופה אחרים שבאו בעקבות העסקים שלהם וכל אלה אהבו לבלות בבתי הקפה ברחוב נורדאו". 

מה היה הייחוד של בתי הקפה בנורדאו? 

"הם היו כמו אי גרמני במציאות הים התיכונית", הוא משיב, "בתי קפה מפורסמים כמו 'קפה יורדן', 'קפה שטרנהיים', ו'קפה ריץ' היו יפים ומתוכננים כמו באירופה: המלצריות היו לבושות בסינרים לבנים ומעומלנים, התפריט כלל תמיד עוגות גבינה ושמנת, אוסף עיתונים בכל השפות שהיו תלויים על מתקן עץ ובחלק מהמקומות היו גם נגני פסנתר וכינור שבערב הפכו את המקום למין מסיבת ריקודים". 

אתה חושב שנורדאו יכול לחזור לגדולתו? 

"אני כולי תקווה שכן. אירועים כמו הפסטיבל הזה הם בהחלט הדרך הנכונה".