הרמטכ"ל של הקהילה החרדית בחיפה
החלום של שמואל, חיים, ישי ואברמי וינברג הוא להיות יחידת העילית של הקהילה החרדית בחיפה. בינתיים הם מתפקדים כסיירים, מפעילי חמ"ל ממונע וגיוס מתנדבים לארגון משמר שקם לאחר ה-7 באוקטובר כדי לשמור ולהגן על הקהילה בשכונת הדר. וינברג, הרמטכ"ל: "האדמו"ר מסערט ויזניץ' ביקש שיהיו פה כמה שיותר נשקים בשכונה. זאת שליחות מבחינתי"

חמישי בערב, רחוב גאולה בהדר. ליד חנות הגלידות דהן נפגשים שני רכבי הסיור של ארגון משמר החרדי שקם קצת אחרי ה-7 באוקטובר במטרה לפטרל, לשמור ולהגן על הקהילה החרדית שחיה ברחבי השכונה. באותו יום הבינו החבר'ה שהצבא והמשטרה לא יוכלו להגן עליהם בשעות הראשונות במקרה של מתקפה ולכן הם צריכים ללמוד להגן על עצמם.

תחנה ראשונה: צ'ולנט במקלט ברחוב עקיבא
כיאה לחמישי בערב, אנחנו – שמואל, חיים, ישי, אברמי וינברג ואנוכי – מתיישבים לאכול בצ'ולנטייה מקומית מאולתרת שצצה לה באחד ממקלטי הבניינים ברחוב עקיבא. "כרגע, אנחנו בין 60-50 מתנדבים במשמר", מפרט וינברג שמתפקד כמפקד הסיור, אחראי על הציוד, מפעיל החמ"ל המאולתר שברכבו, מגייס המתנדבים, מנהל קבוצת וואטסאפ, הלומד את תורות הלחימה ואם תרצו – הרמטכ"ל של הקהילה החרדית בחיפה. "הפעילות זה בעיקר הרתעה, נראות, בולטות וסיורים בשטח ואנחנו יכולים לומר בוודאות שנתוני הפשיעה ברחובות שלנו, בתקופה שהמשמר קם, ירדו באופן משמעותי", הוא אומר בגאווה.
לאחר ה-7 באוקטובר, עם ההבנה בצורך של כוח אבטחה מיידי, קמו בחיפה שלוש כיתות כוננות בשכונות הכרמל, נוה שאנן ובמערב העיר וכללו 34 מתנדבים שהוכשרו על ידי משטרת חיפה ואף קיבלו נשקים ארוכים. "בהדר, שגילינו לפני שבועיים שהיא אחת השכונות המסוכנות בארץ, לא הוקמה כיתת כוננות ואנחנו התנדבנו לעשות זאת במגזר שלנו. החל מרחוב רבי עקיבא, הרב קניאל, בצלאל, חרמון, ועד שכונות ויזניץ' ומעונות גאולה", מסביר ישי.
עם איזה איומים אתם מתמודדים?
"פריצות, גניבות, סחר בסמים", אומר ישי ומסביר בפועל איך זה עובד, "אנחנו לא עוצרים ולא מעכבים אף אחד אבל אנחנו כן ניגש למישהו חשוד בעינינו, נבקש ממנו להזדהות, נשאל אותו למעשיו, ותוך כדי נחייג למשטרה שאיתם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. לנו יש יתרון שאין למשטרה – אנחנו מכירים את הקהילה שלנו ויודעים להגיד מי זר ומי לא".
אתם חוששים גם מאיום של פעילות חבלנית עוינת?
"כן, יש כיום בויזניץ' ארבעה אנשים הנושאים נשקים ואני אחד מהם", לצורך העניין הוא מבהיר שארגון משמר הוא לא ארגון חמוש והנשקים הוצאו על דעת עצמם, "ארבעה זה מעט אבל זה לפחות משהו, עד עכשיו לא היה כלום. מי אמור לאבטח את בתי הכנסת שלנו בשבת? רחובות אהבת ישראל ומקור ברוך נמצאים 100 מטר קו אווירי משכונה ערבית והיו לנו כבר מקרים של ירי תועה לכיוון הבתים שלנו. בתרחישים שאנחנו מתכוננים אליהם יש תסריט שבו יש איום על הרחובות החרדיים ברמת הדר ואם אנחנו לא נהיה ערוכים, יכול לקרות לנו 7 באוקטובר 2".
אתם פועלים גם בשבת?
"בשישי בערב יש ניידת עם שוטר מתנדב שמתפקד כגוי של שבת ומסתובב בשכונה לטפל במקרה וקורה משהו, ובלי קשר יש לנו את החמושים מביננו שאנחנו דואגים שבכל יום שבת יהיה לפחות חמוש אחד שיאבטח את המתפללים ואת בית הכנסת".
בחוץ, בסיגריה שלאחר החמין, הם משתפים אותי על הדו קיום החיפאי. "אני מאמין בקיום המשותף החיפאי אבל בלי נשקים ובלי התחמושת שיש להם. ותהיה בטוח שכל הנשק שאתה חושב שיש להם, יש להם יותר". אומר וינברג ומודה, "אני חי בפחד תמידי. ברגע שהם יורידו את הנשק, גם אני אעשה זאת".

תחנה 2 – פתאום קריאה בקשר
משמר נולד כזרוע בתוך ארגון השומר החדש ופועל באזורים החרדיים ברחבי הארץ כאשר לארגון התנדבו כבר יותר מ-1,500 מתנדבים. "הצטרפתי למשמר כי ראיתי שאם אין לי מי לי", אומר שמואל בן ה-23 שביחד עם חיים בן ה-22 תופס את רכב הסיור הנוסף במשמרת הלילה, "זאת שליחות בשבילי לשאת בנטל האחריות של משמר השכונה".
באמצע פטרול הלילה שמתחיל ברחוב גאולה, נכנס לשכונת מעונות גאולה ופונה לויזניץ' דרך רחוב בצלאל המילים "לשאת בנטל" מהדהדות ברכב הסיור ומזכירות את אי גיוס החרדים לצה"ל, בייחוד אלה עם להט קרבי בעיניים כמו מתנדבי משמר שחולמים להיות יחידת העילית שתגן על הקהילה החרדית בעיר. "אנחנו חונכנו על כך שלימוד תורה הוא ערך עליון", מסביר וינבגר, "וכל מי שלא לומד אז או שהוא עובד או שהוא מתנדב בארגונים כמו מד"א, איחוד הצלה, זק"א עזר מציון ועוד שלל ארגונים. הצבא הוא לא אופציה מבחינתנו כי הוא מחלן את בחורי הישיבות. אני מכיר מאות חברים שלי שהתגייסו לצה"ל והם לא יצאו מהצבא כמו שהם נכנסו אליו. אני אגיד לך יותר מזה, אני מכיר גם חברים שהגישו לצה"ל 8-7 בקשות להתגייס לשלב ב' (טירונות + מילואים) ואף אחד לא חזר אליהם".
קריאה בקשר משמואל וחיים מפרה את השיחה ומדווחת על דלת פתוחה ואור דולק בבית ספר ברחוב הרצל. אברמי וישי נכנסים פנימה למבנה בצעקות, שואלים אם יש מישהו במבנה ותוך כדי וינברג מתקשר למנהלת המוסד לברר את פשר העניין. "היא לא ידעה מי אני, צעקה עלי אם אני יודע שהשעה 1:00 בלילה", הוא מספר, "הרגעתי אותה, התנצלתי על כך שהערתי אותה ושאלתי אם היא יודעת למה האור והדלת פתוחים בבית הספר שלה". סיור במקום מגלה שבית הספר ריק והמקרה הכמעט מדאיג נגמר בלא כלום. "ברוך השם", הוא מסכם.
אברמי, בתור אחד שעושה מילואים בעזה, יש לי הרגשה שאתם משחקים בנדמה לי, כאילו אתם חיילים.
"אם שמת לב, נכנסתי לכל חדר כשאני מוכן ווידאתי שהדלת נפתחת עד הסוף כדי לבדוק שלא מחכה לי שם מישהו עם סכין", הוא משיב, "נכון שזה נראה כמו משחק ילדים בעיניך, גם בעיניי, אבל בשורה התחתונה אני מרגיש שככה אני תורם לשמירה על השכונה. התלמידים חזרו לבית הספר ואני לא יודע אם השומר יעשה סיור כדי לוודא שערבי לא הטמין שם פצצה. יכול להיות שזה רק סרטים בראש שלי אבל בגלל שזה יכול לקרות, אז אני לוקח על עצמי את הסיכון הזה".

תחנה 3 – תדלוק לפני סוף המשמרת
01:45 בלילה, רבע שעה לפני סוף המשמרת אנו יוצאים מגבולות הגזרה לטובת תדלוק בתחנת הדלק רוממה, כדי שרכב הסיור יהיה מוכן לקראת שבת. "אני עובד כל יום קרוב ל-12 שעות, יש לי משפחה עם שלושה ילדים שלא זוכים לראות אבא. אשתי לא יודעת אם אני אחזור בימי חמישי ב-2:00 או ב-4:00 בלילה, אני חי את זה 24/7 נטו כי האדמו"ר מסערט ויזניץ' ביקש שיהיה פה כמה שיותר נשקים בשכונה, שאהיה מיומן בהפעלת נשק, שיהיה בן אדם שיהיה אחראי על שמירה והביטחון של הקהילה. זאת שליחות מבחינתי".
למה שאתם תעשו סיורים באמצע הלילה ולא המשטרה?
"כשהתחלתי את הפעילות של משמר, המשטרה ביקשה ממני להביא רשימה של מתנדבים כדי שיוכלו לפתוח קורס בשבילנו וכבר חצי שנה שאנחנו מחכים", הוא מסביר, "החלום שלי הוא להכניס את כל כיתות הכוננות של חיפה תחת ארגון משמר שיודע לשמר את המתנדבים שלו".
ממה אתם הכי מפחדים שיקרה במשמרת שלכם?
"טיל שנופל ברחוב השילוח, טיל ברחוב קניאל, במקור ברוך, מי יעזור לנו במקרה הזה? אף אחד לא יגיע לרחובות האלה ולכן אני צריך חמ"ל משרדי כמו שצריך ולא לנהל הכל מהאוטו שלי שהפך לחמ"ל שלי", יעיד בגז' המכונית העולה על גדותיו בגלל אפודים, קסדות, פנסים ומכשור מקצועי, "העירייה הציעה להוריד שתי מכולות בחניון ברחוב מעונות גאולה אבל שאני אשפצר לעצמי את החמ"ל, אין לנו תקציב לזה".

עוד פחד ממשי נובע מחוסר המיגון בבית הכנסת הגדול בשכונת ויזניץ', "מתפללים פה קרוב ל-1,500 איש בשבת רגילה והנחיות פיקוד העורף במקרה של מתקפת טילים זה להישאר סטטי במקום ולשים ידיים על הראש. אין מקלטים, אין מיגוניות ואפילו הידרנט (ברז כיבוי אש המוצב ברחוב שנועד לשימוש במקרה שריפה) אחד אתה לא תמצא בכל רחוב גאולה. זאת הפקרות שאני לא מבין למה היא קוראת".
אילו תגובות אתם מקבלים מהקהילה שלכם?
"יש כאלה המצקצקים בלשון אוומרים שזה לא מתאים, שזה תפקיד המשטרה להגן על הקהילה ולא של משמר. רוצים שנהיה בבית בלילה עם המשפחות שלנו", אומר ישי ואברמי מוסיף, "אבל יש אחרים שנותנים פידבקים טובים. איך אמר לי מישהו שגר באזור יל"ג? היום אני מרגיש הרבה יותר בטוח לשלוח את הילדים שלי למטה בערב כי אני יודע שיש נוכחות ויש אנשים ששומרים על השכונה".
סוף הסיור. המשמרת הסתיימה. עייפות ניכרת ברכב הפטרול ולפני שאנחנו נפרדים, מראה הציצית סמוך לנשק תופס את תשומת ליבי. "אז מה מגן עליכם יותר, הנשק או הציצית?", אני שואל את ישי ואברימי, "הציצית, חד משמעית, אין שאלה בכלל", הם משיבים.



