דף הביתחדשות"זה שאני פה, זה באמת לא מובן מאליו, זה היה קרוב להיגמר אחרת"

"זה שאני פה, זה באמת לא מובן מאליו, זה היה קרוב להיגמר אחרת"

לכל פצועי מלחמת חרבות ברזל בגוף ובנפש. לכל הלוחמים האמיצים שנשארו נכים, לכם אנחנו חווים רבות. סמ"ר רום דוד, לוחם בגדוד 51 של גולני, איבד 11 חברים לוחמים בקרב ב-7 באוקטובר. הוא עצמו נפצע בהיתקלות עם מחבלים כששלושה כדורים פילחו את זרועו השמאלית. רום דוד יקבל את אות גיבור העל בשם כל אחד מאלפי פצועי ונכי צה"ל

פינוי פצועים מהשטח | צילום: דובר צה"ל
פינוי פצועים מהשטח | צילום: דובר צה"ל

המושג גיבור מתגמד בעיני כששומעים על סיפורי הגבורה שמלווים אותנו מאז ה-7 באוקטובר. דוגמה לאותה גבורה מגולמת בסיפורו של סמ"ר רום דוד, לוחם בגדוד 51 של גולני, שיצא מהבית ב-6 באוקטובר כדי לסגור שבת אחרונה עם החבר'ה – עם החיילים, עם האחים שלו. 11 מהם נהרגו באותה השבת. רום עצמו נפצע בהיתקלות עם מחבלים, שלושה כדורים פילחו את זרועו השמאלית, מאז הוא בשיקום פיזי ונפשי. רום הוא אחד מאלפי פצועי ונכי צה״ל להם אנחנו חווים רבות.

סמ"ר רום דוד, אנחנו בתקופה כזו שהיא מאוד שנייה במחלוקת, מנסים תמיד לחשוב אופטימי ושמח כי זה מה שנשאר לנו, לא? אתה מצליח?

"בטח, בטח. אני לא אשקר, זה מאוד קשה, זה הרבה עבודה עם עצמי, זה הרבה התחבטויות עצמיות, אבל האמת שמנסה את זה, כי בסוף הדבר שאני כן מסתכל עליו זה קודם כל שאני פה. זה באמת לא מובן מאליו, זה היה קרוב להיגמר אחרת. ולמרות הכל יש לי משפחה וחברים, חברים לצבא. כל כך הרבה סיבות לשמוח, שאני מעדיף לפחות להסתכל עליהן".

אנחנו תמיד חיינו פה באיזושהי תחושה שאין מספיק הכרה, או תשומת לב, חיבוק מהחברה הישראלית לנכה צה״ל, עוד מהמלחמות הקודמות. אתה מרגיש שמשהו בגישה השתנה?

"אני לא יודע איך זה היה בעבר, אבל אני כן יכול להגיד שמרגע הפציעה שלי, באמת, ומרגע שפרצה המלחמה הארורה הזאת, אני כן מרגיש תמיכה, מרגיש חיבוק, מרגיש אהבה. באמת, בכמויות, מכל האנשים שמכירים אותי וגם כאלה שהכרתי בדרך. כן, אני באמת מרגיש את זה, וחווה את זה אפילו יומיום. גם במהלך השיקום וגם במהלך שיחות עם אנשים אחרים".

לוחם גדוד 51, סמ"ר רום דוד בשטח ולאחר הפציעה בבית החולים | צילומים: עידו בלקין, יונתן יצחקוב
לוחם גדוד 51, סמ"ר רום דוד בשטח ולאחר הפציעה בבית החולים | צילומים: עידו בלקין, יונתן יצחקוב

אפרופו שיקום, מה יותר קשה, פיזי או נפשי?

"זו שאלה מורכבת. אגיד לך את האמת, בהתחלה, בדיוק סיימתי את האשפוז ואז ישר עובר לשיקום יום במטרה לשקם את היד בצורה מיטבית. אז בהתחלה אתה מתעסק בעיקר בזה, כלומר לשקם את היד, להתחיל לטפל, פיזיותרפיה, רפוי בעיסוק, טיפולים וכל מה שאפשר לעשות. בהמשך, ככל שהזמן עובר, אני לא חושב שמישהו חשב שזו תהיה מלחמה כל כך ארוכה, ככל שהזמן עובר, אתה מבין שאולי גם הנפש צריכה טיפול. לומדים לשלב את זה לאט לאט, כי גם היד משפיעה על המצב הנפשי".

אתה בעצם הנציג שלנו כדי לומר לכם, נכי ופצועי צה״ל ממלחמת חרבות ברזל, תודה רבה. מצדיעים, מאחלים בריאות הנפש, בריאות הגוף, ואנחנו מבטיחים שכל דבר שתדרשו לו, אנחנו כאן מאחוריכם כחומה בצורה.

"תודה רבה. מפה אני אאחל שנה טובה ובשורות טובות, שכל החטופים יחזרו במהירה וכל החיילים ישמרו מכל צרה. בהזדמנות זו אני אשמח להנציח את חבריי לפלוגה ולגדוד, נופלי גדוד 51 חרבות ברזל ונופלי חטיבת גולני, וזהו. לבשורות טובות יותר בעזרת השם".

גיבורי על – משדר מיוחד לראש השנה – מסכמים שנה בין לחימה לתקווה. להאזנה לראיון המלא של סמ"ר רום דוד עם ענבר דותן: