״הם בלב שלנו בכל יום ובכל משחק״

שנה לאסון: מכבי חיפה חנכה היום (שני) בטקס מיוחד חלל הנצחה, זיכרון וגבורה לזכר הנופלים והנרצחים ממתקפת הטרור שהחלה ב-7 באוקטובר. בטקס נכחו שחקני הקבוצה ואנשי הצוות, מנכ״ל המועדון איציק עובדיה והנשיא, יעקב שחר. בנוסף, נכחו משפחת שלום אהרון, משפחת שיינס ומשפחת ניפוסי שאיבדו את ילדיהם אוראל, אייל ויאיר במהלך המלחמה הארורה.

הטקס החל בדברי הפתיחה של המנכ״ל איציק עובדיה: "אנחנו מציינים שנה לאירועי השבעה באוקטובר, תאריך שייזכר לדיראון עולם. מועדון שלם כאן כואב. אותם 101 אוהדים כבר לא ייסעו בשיירות לאצטדיון עם הצעיפים הירוקים, אך אנחנו נזכור אותם, את כולם, בלב וביציע ותמיד הם יהיו חלק מאיתנו. המועדון מוביל עם קהילה חזקה וקהל אוהדים גדול בכל רחבי הארץ. נפלה בחזקנו הזכות שהיא גם חובה לחזק את העורף במהלך המלחמה. יחסי הקהילה תמיד היו חלק חשוב מחזון המועדון”.

מיד אחריו, קפטן הקבוצה, ליאור רפאלוב, נשא גם הוא דברים בהתרגשות: “חלל ההנצחה שאנחנו בו היום מסמל גבורה. מצד אחד כאב עצום על אלה שאינם ומצד שני תקווה ותפילה של כולנו לחזרת החטופים. לצידנו האצטדיון הוא מקום מפגש שלנו עם האוהדים ובשנה האחרונה המפגש היה בעיקר מחוץ למגרש. כל אחד מאיתנו עשה מאז השבעה באוקטובר הכל כדי לעזור לקהילה. 12 שנים לא הייתי בארץ ואחרי חודשיים שחזרתי התרחשה השבת השחורה ויחד עם אנשי המועדון נשלחנו אני והחברים שלי לבקר משפחות שכולות וחיילים שנפצעו קשה מאוד”.

הקשר הוסיף: “בדרך ובנסיעות האלה הייתה לי תחושה שאני לא יודע לבחור את המילים הנכונות ושני דברים חשובים הבנתי אחרי כל כך הרבה שנים מחוץ למדינה וזה כמה כוח יש למועדון הזה וכמה הוא יכול לחזק את הקהילה. הדבר השני הוא שרצינו לחזק את האנשים ובסוף יצאנו מהביקורים אנחנו המוחזקים. למשפחות הנופלים אני רוצה לומר שיקיריהם חסרים לנו ביציע אבל הם בלב שלנו בכל יום ובכל משחק ונזכור אותם לנצח”.

מאמן מכבי חיפה, ברק בכר, הוסיף דברים מנקודת מבטו ואמר : “אני זוכר את השבעה באוקטובר כאילו זה היה אתמול, קמתי לבוקר של הלם מוחלט ולאט ולאט כמו כולם אני מתחיל להבין את גודל האירוע. יצאתי לאימון בצהריים, יום לפני משחק, ושם הכל בבלגרד הכל כרגיל. לא באמת מעניין אותם שם שבישראל אנשים נטבחים בזה אחר זה. במועדון שאלו איך אני, אבל באמת לא הרגשתי את זה שם. אחרי כמה חודשים אומנם פוטרתי, אבל בכל מקרה, אני חושב שזה היה חשוב לחזור ולהיות פה עם המשפחה והמדינה בתקופה כזו. אני לא אגיד שכיף, כי לא כיף פה, אבל חשוב להיות חלק מהדבר הזה, מהקהילה והאוהדים ולראות את מה שהמועדון הזה עושה עבור הקהילה”.

“יש פה 101 צעיפים, לחשוב שכל צעיף כזה היה פה ביציע ורק חיכה לראות את הקבוצה ולעודד זה פשוט צמרמורת, לשמוע את המשפחות, את האימהות מדברות על הבנים שלהן, את מה שהקבוצה עשתה להם, איך הם חיכו למשחקים, זה נותן לנו קצת פרופורציות. זו שנה קשה מאוד, ויחד עם זאת, כמו שנאמר כאן על ידי המשפחות השכולות, אנחנו צריכים דווקא מהאסון הזה כן להתחזק וכן לחזק את עצמנו ולהבין שאנחנו מדינה חזקה ועם חזק. כמיטב הקלישאה, לנסות להיות ביחד עם הרבה אהבת חינם. לצערי זה לא קורה בכל מקום וחשוב שזה כן יקרה. אנחנו רוצים לחבק את המשפחות השכולות ונשארו עוד 101 חטופים בשבי ואנחנו רוצים שהם יחזרו”.

בכר הוסיף: ״אני מכיר אישית חלק מהאנשים האלה שנפלו, מכיר את הסיפורים שלהם ויש סיפורים שזה פשוט לא ייאמן כמה שהם גיבורים. חלקם כי הם הלכו לתוך זה וחלקם גיבורים בעל כורחם בגלל הסיטואציה, כל אחד והסיפור שלו. אני והרבה אנשים מהמועדון מכירים את הסיפורים באופן אישי אז זה מאוד קשה. מצד שני, אנחנו גם רוצים לנסות להנציח כמה שיותר. זה עושה טוב לכל המשפחות. לראות את התגובות שלהם זה טיפה מחמם את הלב בתקופה כזו קשה, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות.

"כשאתה נמצא בחו”ל אתה פחות מרגיש את זה, כשתכננתי לדבר על כל המצב בשנה שעברה במסיבת העיתונאים בליגת האלופות חשבתי שזה יעשה קצת טוב לאנשים, לא חשבתי שזה יגיע למימדים כאלה. אחרי זה הבנתי כמה אנשים בארץ היו צמאים לחיזוק הזה, כי הם נמצאים בתוך הדבר הזה, אז אני שמח שיצא לי להיות שם ולהגיד את הדברים האלה במעמד הזה כי זה באמת מעמד גדול ומחייב. אני לא יודע אם זה עזר שם, אירופה מאוד אנטישמית לצערי, אבל זה חיזק לא מעט אנשים בישראל וזה המעט שיכולתי לעשות".

לאחר דבריהם של המנכ"ל, המאמן והקפטן, איריס ניפוסי, אימו של סמ״ר יאיר ניפוסי, אוהד מכבי חיפה שנפל בקרבות בעזה, סיפרה: “האמת שלא תכננו לצאת היום מהבית ביום כזה כאוב ועצוב, אבל אתם, מכבי חיפה, המשפחה שלנו, אתם משפחה מדהימה שעוטפת אותנו בכל רגע ורגע. אני בטוחה שיאיר היה רוצה שנהיה במעמד הזה. אני היום מבינה את האהבה שלו לקבוצה הזו ואנחנו מרגישים חלק מכם בכל רגע נתון. חגגנו בר מצווה אחרי מותו של יאיר והצוות והשחקנים עשו מאמצים להגיע ולחבק אותנו וזו הייתה הפתעה מדהימה ליואב שחגגנו לו. לא הבנתי אף פעם כאמא את האהבה שלו והיום אני מבינה את העוצמה ולצערי לא התלוויתי אליו למשחקים, אבל יש לי עוד ילד שאליו אתלווה”.

“יאיר שלי נולד בחנוכה בחג הארוך והיה ילד שכולנו אור. במידות הטובות שלו ובחיוך היפה שאפיין אותו הוא האיר כל מקום אליו הגיע. חבריו מספרים שתמיד היה שם לתת כתף ועצות מצוינות והאנרגיה שלו הפכה אותו למרכז החבורה. גידלתי את הבן שלי לאהבת השם והמולדת ולכן היה טבעי שיתגייס ויהפוך לחייך ביחידה מובחרת. מפקדיו מספרים עליו שהיה צלף מצטיין והציל חיים רבים בזכות המקצועיות שלו. היה אפשר לסמוך עליו, חבריו סיפרו שהיה שומר על אופטימיות ועל חיוך גדול. היו אומרים לו כל הזמן: ‘ניפוסי תן חיוך’. בשבת בבוקר הבן שלי קיבל טלפון וטס לשטחי העוטף. הספקתי לפני הקרב להיפרד מיאיר וכששאלו אותו ממה הוא מפחד, הוא אמר שהפחד שלו יהיה לפגוע באנשים חפים מפשע”.

לסיום אמרה: “במהלך הקרב הוא והצוות נתקלו באש כבדה לעברם. יאיר וחברו נועם טיפסו לגבעה וירו לעבר האויב. בראשון בנובמבר הוא נפצע קשה בקרב ולאחר מכן נפטר מפצעיו לפני יום הולדתו ה-21. אנחנו משתפים אתכם כי האבידה שלנו היא לא רק האבידה הפרטית, היא אבידה לכל עם ישראל. זה המחיר שאנו משלמים על הזכות לחיות כאן. בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו ואנו העם היחידי שנאלץ לאורך כל ההיסטוריה לחרף נפשו כדי לשרוד. תמיד ידענו לקום, לנער את האפר ולצעוד קדימה. אנחנו מאחלים לכולנו שנוכל לקום מהאפר לימים טובים, במותם ציוו עלינו להיות מולד, להיות מאוחדים למען עתידנו ועתיד ילדנו. נמשיך ביחד לבנות את ארץ האבות, זה הניצחון שלנו, זה ניצחון של האור על החושך. נצח ישראל לא ישקר”.