"כתר הטכניון": מה יעלה בגורלו של בניין הפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל?

יום שלישי, לפני שבועיים. היכל עיריית חיפה ברחוב חסן שוקרי. באולם המליאה מתקיים דיון של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ועל סדר יומה, בין היתר, אישור הקמת מבנה חדש לפקולטה לאווירונאוטיקה בקריית הטכניון שבצידה הסתייגות בודדה מפי נציגה בעלת דעה מקצועית מטעם משרד הפנים, אדר' אורליה קירמאיר, שאינה נוגעת ישירות למבנה החדש אלא בזה שלצידו – מבנה הפקולטה הישן לאווירונאוטיקה שתוכנן על ידי האדריכל פרופ' יוחנן רטנר אשר הוקם בשנות ה-50, הוכרז כמבנה לשימור וזכה לתואר כתר הטכניון בשל מיקומו בחלקו הגבוה של הקמפוס ומרפסתו זכתה לארח אישים בכירים מתחום הצבא והמדינה.

כיום מצבו של הבניין המיתולוגי רעוע. חלק מיסודותיו שקעו באדמה ומתוך חמשת אגפיו, אחד מהם נמצא אינו כשיר לשימוש עקב הזנחה רבת שנים. בשנת 2022 הזמין הטכניון דו"ח קונסטרוקטיבי שהמליץ להרוס לחלוטין את המבנה לטובת שחזורו מחדש אך הצעה זו אינה יצאה לפועל עקב יוקר העבודה.

"אני מציעה להוסיף את ביצוע השיקום של אגף המשרדים בבניין ההיסטורי והחזרתו לתפקוד כתנאי למתן היתר בנייה למבנה החדש", דרשה קירמאיר אל מול חברי הוועדה ומנתה את סיבותיה, "שתי הקומות התת קרקעיות בבניין החדש נמצאות במרחק של שני מטר בלבד מהאגפים הפגועים בבניין לשימור וכדי להציל אותם יש לדאוג ששיקומם יושלם טרם החציבה של בניין חדש. בלי זה, במקרה הטוב, הבניין החדש יביא להחמרה במצבו של הבניין ההיסטורי ובמקרה הרע, יביא להתמוטטותו".

"אני מתביישת שאני בכלל נמצאת פה והדיון הזה בכלל מתקיים"

המבנה לשימור שעיצב רטנר שילב בין סגנונות המודרניזם וברוטליזם, הוא בניין דו-קומתי יצוק בטון, ומורכב משני חלקים עיקריים שמסודרים בקשת העוקבת אחר הטופוגרפיה ומפנה מבט לנוף הצפון. המבואה, במקורה בפטריית בטון ומסביבה גלריה היקפית עגולה, שימשה השראה לאדריכלים בוגרי הטכניון. בנייתו המהירה, שארכה כחצי שנה בלבד עקב דרישה ביטחונית לוחצת שהגיעה היישר מראש הממשלה דוד בן גוריון, התגלתה כבעייתית מפאת יסודות רדודים שנבנו על אדמת נארי שמאופיינת בחוסר יציבות עונתית, שהובילה להיווצרות סדקים מבנים משמעותיים דבר שהוביל לגיבוש תוכנית לשיקום המבנה בשנות ה-80 שרק מעט ממנה יצא לפועל.

כתקדים לכפיית תנאי וקשירת היתר מבנה אחד לשיקום מבנה אחר, הציגה קירמאיר את סעיף 14 לחוק תכנון ובנייה המתיר את התערבות מהנדס העיר והעירייה לביצוע עבודת שיקום לבניין לשימור אם נשקפת לו סכנה ממשית וכן מציגה מקרה אחר מבניית בניין  ברחוב רציף מרגולין 51 בשכונת בת גלים בו נדרש היזם לבצע עבודות שימור לבניין כתנאי לקבלת מתן היתר בנייה.

"הטכניון הוא מוסד טכנולוגי לישראל ומה שנעשה בו מקרין על מה שנעשה לציבור בארץ ואפילו בחו"ל", היא אומרת לוועדה כמעט בתחינה, "אני לא מבקשת שימור של הבניין, אני לא מבקשת חיזוק של כל הבניין, אני בסך הכל מבקשת לתקן את מה שכרגע נפגע וצריך לעשות את זה לפני תחילת בניית הבניין החדש. אני מוכרחה לומר שאני מתביישת שאני בכלל נמצאת פה ושהדיון הזה בכלל מתקיים. מה שהיה מאד ברור לטכניון לפני 40 שנה, היום צריך להגיע לדיון שנראה לי מיותר. השאלה שמטרידה אותי ביותר היא איך יכול להיות שבונים בניין חדש בהשקעה של 95 מיליון שקל ואין חמישה מיליון שקל לשיקום מבנה היסטורי בטכניון?".

כתגובה לדבריה של אדר' קירמאיר, שהיתה בעבר מרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומעבירה סיורים בנושא המורשת האדריכלית במוסד הטכנולוגי, עלה לדוכן המציגים אמנון ליבוביץ', סמנכ"ל בינוי תשתיות של הטכניון, והגיב: "אין שום קשר בין תקציב שהגיע מתורם לטובת בניין חדש לשיקום מבנה ישן", הוא אומר ומתייחס לשיקול הביטחוני, "במדינה שיש בה פקולטה אחת לאווירונאוטיקה, מי כמוכם מבינים את הצורך בבניין חדש בעל 10,000 מ"ר וכמה חשוב להתחיל מהר בבנייתו".

"את רוב השנים שלי ביליתי בבניין הזה ולמדתי לאהוב אותו אהבת נפש"

הדיון בתוך אולם המליאה אינו נוגע לרוב תושבי העיר אבל לתושב אחד, בן 85, הוא נוגע במיוחד. מיכאל רטנר, בנו של האדריכל פרופ' רטנר שתכנן את המבנה לשימור, יושב מחוץ להיכל אחרי שלא הורשה להיכנס עקב חוסר במרחב מוגן בעירייה. הוא מחזיק חבילת דפים בידו, מנסה לתפוס חברי מועצה לשיח ולשכנע אותם בצדקתו כדי לשמר את מורשתו האדריכלית של אביו ולמנוע הרס של המבנה בו הוא עצמו היה סטודנט לארכיטקטורה במשך שנים ארוכות.

"את רוב השנים שלי ביליתי בבניין הזה ולמדתי לאהוב אותו אהבת נפש", הוא אומר בעודנו יושבים בסלון ביתו ברחוב יפה נוף, "מעבר לזה, יש כאן תפיסה עקרונית. לחשוב שאפשר לקחת מבנה לשימור ולהחליט לנטוש בערך 40 אחוז ממנו בגלל שיסודותיו מתערערים זה נוגד כל היגיון של שימור, זה פשע נגד האדריכלות".

מה הייחוד האדריכלי של המבנה שבגינו הוא זכה לתואר מבנה לשימור?

"החלוקה לאגפים והחיבור ביניהם יוצר שלמות אחת שעוטפת אותך", הוא מתאר את המבנה שבנייתו ארכה כחצי שנה בלבד, עקב הדרישה הביטחונית הלוחצת שהגיעה היישר מבן גוריון, ומוסיף, "הדרך שבה המבנה מתנהג לסביבה החיצונית שלו וגורם לנוף להיכנס פנימה. בכל עשרות הבניינים שאבי תיכנן, והיו מכל הסוגים, הוא היה נכון לצאת להרפתקה קונסטרוקטיבית".

פרופ' רטנר היה דמות בולטת בהיסטוריה של מדינת ישראל, אדריכל, קצין בצבא הבריטי ובצה"ל ואף סירב להצעת בן גוריון לתפקד כרמטכ"ל. את הכשרתו כאדריכל רכש במוסקבה ובגרמניה וכאשר עלה לארץ ישראל בשנת 1923 החל לעבוד כשוליה במשרד אדריכלות בירושלים, שנתיים לאחר כן היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובהמשך אף כיהן בעצמו כדיקאן הפקולטה. בין המבנים שתיכנן אפשר למצוא את מדרשת בן גוריון בשדה בוקר, בית ברל, הכפר בירוק, אודיטוריום בית בירם בבית ספר הריאלי וזכייה במקום הראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומים שנערכה ב-1928.

"להיות הבן של יוחנן רטנר זה מרגש", מספר מיכאל, "בשבילי, הקריירה הצבאית שלו הייתה הפתעה ענקית. אני זוכר ב-1948 כשרצתי לכיתה בריאלי במרכז הכרמל בגלל שאיחרתי, מה שנחשב אז כפשע נוראי והמחנך אמר לי שהאיחור לא משנה. הוא פתח את העיתון היומי, 26 במאי 1945, היום שבו צה"ל נוסד ופרצופו של אבי ניבט אלי משער העיתון. ככה הסתבר לי שאני בן של אלוף בצה"ל".

למה לדעתך הטכניון לא משקם את המבנה?

"אני ישבתי באופן אישי עם המשנה לנשיא הטכניון שאמר לי בצורה ברורה לחלוטין שהוא לא ישקיע בו דבר והוא מחכה שהאגף הפגום יתמוטט לחלוטין", הוא אומר ומתייחס להגיון הפנימי האדריכלי של המבנה החדש, "מי שמבין באדריכלות, מבין שהיחס בין המבנה הישן למבנה החדש הוא הגיוני רק אם האגף שנפגע יתמוטט. זאת אומרת, ברגע שהאגף הפגום יפול, תהיה יותר נגישות להולכי הרגל להגיע לבניין החדש".

כארכיטקט, רטנר מבין את היחס העדין שבין הרצון לבנות מבנים חדשים ובין החשיבות בשימור מבנים היסטוריים. "הדוגמא החיפאית היא קזינו בת גלים שבו גם הייתה התערערות של היסודות. הגיע יזם שרצה לבנות מלון, אך בסופו של דבר הוחלט על שחזור מדויק, פרט לפרט. זה מה שאני אומר שצריך לעשות גם במקרה הזה. זה בניין לשימור ברמה הגבוהה ביותר וצריך לשמור עליו ככזה".

איך אתה מרגיש עם זה שההסתייגות נדחתה ברוב מוחץ?

"מהפוליטיקה החיפאית אני לא מצפה לכלום", הוא אומר ונראה שהוא אינו מעוניין לחשוף מידע ששמור בתוכו, "הטכניון גם מתחמק מלתת תשובות כמו שצריך. אם בסופו של דבר הבניין הזה יקרוס, זה יהיה פשע נגד האדריכלות ופשע נגד חלק ממורשתו האדריכלית של אבי".

תגובת הטכניון לגבי אי שיקום האגף ההרוס בבניין לשימור: "לא מדובר באגף הרוס כי אם במבנה ישן שהוכרז על ידי מהנדס אזרחי כמבנה מסוכן. המבנה הישן אינו מספק את הצרכים האקדמאים של הפקולטה ואינו מתאים לתקנים עכשוויים של בטיחות, נגישות, מיגון ועמידות ברעידות אדמה. המבנה החדש נועד למלא את צורכי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, היחידה בתחומה בישראל, הנמצאת בצמיחה מתמדת. בשנים האחרונות גדלה הפקולטה הן מבחינת מספר חברי הסגל והן מבחינת מספר הסטודנטים, ולכן נחוץ לה בניין חדש שיתאים לצרכי המאה ה-21, זאת לצד הבניין הישן. הטכניון מעוניין לשמר את הבניין הישן, אך בשלב זה המשאבים הכספיים הנדרשים לכך אינם ברשותו".

ולגבי אמירתו של המשנה לנשיא בנוגע להמתנה להתמוטטות האגף: "מפאת כבודו של אדר' מיכאל רטנר נציין רק כי הניסוח שלך אינו מדויק וחוטא לאמת".