אני נינה: "בחרתי בין להיתקע במקום של מסכנות, או להחליט לעשות הכל לבד"

הספורטאית הפראלימפית המתאמנת בבית הלוחם חיפה, נינה גורדצקי, עומדת במרכז הסרט "נינה" המציג את התמודדותה של גורדצקי עם הנכות, נשיות, קורונה, התמרון שבין בית-עבודה-אימונים והדילמה שבין הרצון להיכנס להריון שני להשתתפות באולימפיאדת טוקיו 2020.

"זה סרט על אישה שבאופן נדיר ומיוחד נמצאת בצומת שבו השעון הביולוגי מתקתק גם כאם ואישה וגם כספורטאית", אומר רוית מרקוס, יוצרת הסרט שליוותה את גורדצקי במשך שלוש שנים, "זה יצר רגע שמעורר הזדהות אצל הרבה נשים וגם אצלי".

בגיל 17 גורדצקי עברה תאונת דרכים בה היא איבדה את התחושה ברגליים ונאלצה להשתמש בכיסא גלגלים. בגיל 26 היא מתוודעת לענף הבדמינטון מבלי לדעת שכעבור שנים יהפוך הענף לאולימפי. 

רוית מרקוס, לאורך כל הסרט לא רואים אפילו רגע אחד של מסכנות או קורבנות של גורדצקי. זה מבחירה?

"אחד המפיקים של הסרט שלי הוא יוצר של סרט דוקו אמריקאי שעסק בתנועה לזכויות הנכים והוא אמר לי שככה הוא רוצה לראות נכים על המסך: חזקים, סקסיים, לא קורבנות. אנשים שמתמודדים עם מציאות לא קלה אבל ממקום של כוח. הוא הסביר לי שלא צריך להשתמש בנכה כמקור השראה אלא כבן אדם שמתמודד עם אתגרים שאחד מהם זה הנכות ונינה היא בדיוק הנציגה המושלמת לזה".

גורדצקי עצמה מצטרפת לשיחה ומתייחסת לשיקום הפיזי והמנטלי שעברה במשך שנים, "בגיל 17 הייתי צריכה ללמוד הכל מחדש ובעצם לבחור איך לחיות את החיים שלי: להיות נעזרת ולהיתקע במקום של המסכנות, או להחליט שכל מה שאני יכולה לעשות לבד, אני אעשה. עם השנים למדתי שזה גם בסדר לבקש עזרה".

מרקוס, מה תפס אותך בסיפור של נינה?

"זה התחיל בצורה שטחית מתוך רצון לעשות סרט דוקו-ספורט שתמיד נראו לי מגניבים. חשבתי שזה הולך להיות סרט על ספורטאית שאולי תשתתף, או לא תשתתף במשחקים הפראלימפיים, אבל אז הסיפור הסתבך – נינה רצתה להיכנס להריון שכביכול אמור להפריע לאימונים, מגפת הקורונה שעצרה את העולם וגרמה לצילומים להתארך משנה ל-3 שנים, אבל בסוף יצא סרט יותר מורכב ומעניין".

באחד מרגעי הסרט, בשיא מגפת הקורונה, נראית משפחת גורדצקי מול שיחת הזום המבשרת להם שנינה לא עמדה בקריטריון ולא תשתתף בטוקיו. "הייתי מפורקת ועצובה בשביל נינה", אומרת מרקוס, "לא האמנתי שאחרי כל שנות הצילומים שבהן עברנו את כל תהפוכות הקורונה ובסוף לא אקבל את ההפי-אנדינג של הסרט? הייתי הרוסה".

שברון הלב מתרפא כאשר התשובה השלילית מתבררת כטעות. "אמרתי וואו, איזה רגע קולנועי זה. זה היה זהב לא רק כי סרט טוב מצריך עליות וירידות, אלא גם כי ראו שנינה, הבחורה הקשוחה, הביעה את אכזבתה ובכתה בגלל התשובה השלילית כי היתה לה אמונה, ביטחון עצמי והרגשה עמוקה שמגיע לה להיות שם".

גורדצקי נסעה לטוקיו, התחרתה בקטגוריית הנשים בכיסאות הגלגלים והתמודדה מול הטובות בעולם. למרות שלא העפילה לשלבים המתקדמים, השתתפותה הייתה הישג משמעותי שכן הייתה שחקנית הבדמינטון הראשונה שייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים. 

גורדצקי, מה יותר מרגש, הפרימיירה של הסרט או העפלה לאולימפיאדה?

"אלו שני דברים שלא יושבים על אותה משבצת", היא צוחקת, "גם זה וגם זה מרגש, בדרכים שונות".

הסרט "נינה" יוקרן מחר (שלישי) בשעה 14:00 במוזיאון טיקוטין, במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.