"בשישי עוד הכנתי לו מרק שאהב, היה מבסוט וחמוד. היום הוא כבר לא איתנו"

הסיפור של קפה אווא הוא סיפור של הקפדה על הפרטים הקטנים, איכות ותשוקה, והכל החל בשנת 1941. צמד החברים אוטו ריינר ואהרון פלדהיים פתחו חנות קטנה בשער פלמר שבעיר התחתית, ששמה את תרבות הקפה במרכז. המייסדים הפכו במהירות למקור רב של ידע וייצרו את טעמי הקפה המזוהים כל כך של AVA בדמותם.

הרבה קפה זרם מאז ועד היום, והחנות המיתולוגית הפכה למתחם שכולו על טהרת הקפה, עם מפעל קלייה, מעבדות טעם ומרכז מבקרים, הנמצאים כיום בחוצות המפרץ וחנות ובית קפה ברחוב העצמאות בעיר התחתית.

מי שירש את העסק ותפעל אותו במשך כ-40 שנה הוא מיכאל ריינר, בנו של אוטו, שכונה בפי כל מיקסי. הלילה, בגיל 85 הלך ריינר לעולמו, כשהוא מותיר אחריו מורשת עצומה בכל מה שקשור לקפה.

"מיקסי היה דמות ססגונית, איש צבעוני שמאוד אהב את מה שהוא עושה", מספרת אחותו עמירה רביב, "אחי היה אחד המשוגעים היותר מוכרים בחיפה, הוא טייל בעולם בעקבות אהבתו לקפה, וגם כתב ספר על קפה. אנחנו אמנם אחים, אך לא בדם. אבא שלו ואמא שלי היו נשואים 45 שנה, הוא כמעט גידל אותי".

בשלב מסוים הוא מכר את העסק.

"נכון, מיקסי נכנס לאווא לפני 40 שנה, אולי יותר, ועשה ממנה את מה שהיא היום. את המפעל שלנו הוא מכר לפני כעשור והשאיר רק את אווא בעיר התחתית, ברחוב העצמאות 51. הוא היה שוחה כל יום 7-6 ק"מ בבריכת מכבי ובוקר אחד כשיצא מהבריכה חטף דום לב, עבר החייאה והיה חסר הכרה ומונשם הרבה זמן. אבל הוא הצליח לצאת מזה, אמנם עם נזק מאוד גדול של תפקוד לב של בערך 25 אחוז, וככה קשה מאוד לחיות".

אופיר אזולאי, הבעלים הנוכחי של קפה אווא בעיר התחתית, יחד עם שותפו אסף כץ מספר: "מיקסי החזיק בבית הקלייה ובחנות המפעל ובשנת 2014 הוא החל בתהליך המכירה של המפעל ושמר לעצמו את הזכות לנהל את החנות, כדי שיהיה לו במה להתעסק. הוא הפך את החנות לקפה ומסעדה וב-1 בינואר 2016 פנה אלינו ורכשנו ממנו את בית הקפה שקיים עד היום".

שמרתם על קשר?

"הוא כל יום היה מגיע, האוטו שלו כבר נסע לבד לעיר התחתית, היה לו כאן את הכסא שלו. מיקסי היה צלול עד הרגע האחרון וחד כהרגלו. לפני כמה חודשים הוא עבר ניתוח החלפת מפרק וכבר הפסיק להגיע".

"אחרי שאחי לקה בדום לב והוא הרגיש שהוא כבר לא מסוגל לנהל את העסק כמו שצריך, הוא מכר אותו. הוא היה יורד לשם כמה פעמים בשבוע לזכר הימים הטובים, יש לו גם משרד למעלה בבניין. לפני חודשיים הוא שבר את הירך ואני חושבת שזו היתה התחלת הסוף", אומרת בצער רביב, "בשישי האחרון הוא היה אצלי, הכנתי לו מרק שהוא מאוד אוהב, היה מבסוט וחמוד. אתמול הוא הרגיש לא טוב ובשעה 22:00 אשתו לקחה אותו לבית החולים. ב-1:00 בלילה הוא כבר לא היה איתנו".

הלווייתו תתקיים מחר, חמישי, 23 בינואר, שעה 13:00 בבית העלמין בתל רגב, היכל חרוב.