הידעתם? הסיכוי לפצח אות אחת מוצפנת היה 1:150,738,274,937,250
אם שלחתם פעם הודעה בווטסאפ, בחרתם סיסמה או סרקתם קוד – לקחתם חלק בתהליך הצפנה שזהו תהליך בו מידע מסוים מקודד ונשמר, כך שרק מי שאמור לקבל אותו – יבין אותו. בני אדם הצפינו מידע עוד הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית ולאורך ההיסטוריה, הייתה מערכת הצפנה אחת שבלטה מעל כולם – אניגמה, "חידה" ביוונית. עכשיו בתערוכה במדעטק

במדעטק חיפה הושקה תערוכת "אניגמה – הפיצוח שהציל את העולם" בשיתוף Google. התערוכה מציגה לראשונה בישראל לקהל הרחב מכונת אניגמה מקורית, שהפיצוח שלה שינה את פני מלחמת העולם השנייה וההיסטוריה, בליווי מוצגים אינטראקטיביים לגילוי ולהתנסות בה ובמבחן טיורינג, שנחשב לאבן דרך בתחום הבינה המלאכותית.
אם שלחתם פעם הודעה בווטסאפ, בחרתם סיסמה לחשבון המייל או סרקתם קוד בטלפון – לקחתם חלק בתהליך הצפנה. הצפנה היא תהליך בו מידע מסוים מקודד ונשמר, כך שרק מי שאמור לקבל אותו – יבין אותו. זה הבסיס לאבטחת מידע ברשת. אבל בני אדם הצפינו מידע עוד הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית ולאורך ההיסטוריה, הייתה מערכת הצפנה אחת שבלטה מעל כולם.
אניגמה פותחה בגרמניה והשימוש העיקרי בה נעשה בימי מלחמת העולם השנייה. הנאצים נעזרו בה כדי להעביר הודעות סודיות בזכותן יכלו לשוט לעבר אנגליה ולהטביע ספינות של בעלות הברית מבלי שיאתרו אותם. מקור השם אניגמה הוא במילה היוונית "חידה" ואניגמה באמת הייתה אחת החידות הקשות ביותר אי פעם. הסיכוי לפצח אות אחת בלבד היה 1:150,738,274,937,250. מזל שהמדע כאן כדי לעזור.
כדי לפצח את הקוד הקימו בעלות הברית צוות מיוחד בראשותו של המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג, מחלוצי תחום מדעי המחשב בעולם. הצוות עקב אחרי הצפנים ולבסוף יצר מכשיר שנקרא "בומב", שאיתר התאמות בין צפנים מפוענחים, דפוסים ומילים חוזרות. הם גילו, למשל, שכל צופן מתחיל בדיווח על מזג האוויר. לאחר עבודה מאומצת, הצליחו טיורינג וצוותו לפענח את האניגמה וחוללו מפנה במלחמה, שהסתיימה בניצחונן של בעלות הברית על גרמניה.
הסיפור מאחורי הגעתה של מכונת אניגמה לישראל מרתק לא פחות מכל סיפור ריגול אחר. המכונה במדעטק היא אחת מ-50 מכונות שהעניקה ממשלת בריטניה למדינת ישראל הצעירה, אבל לא היה מדובר רק במחווה של רצון טוב. הבריטים ניסו להשתמש בה כדי לעקוב אחר מסרים סודיים של צה"ל ולרגל אחרי התוכניות הצבאיות שלנו. בזכות ערנותו של פרופ' יוסף גיליס, מתמטיקאי בכיר, שהיה גם מפענח צופן במודיעין הבריטי, הבינו בארץ שלא מדובר באמת במתנה ולא השתמשו במכונה.

בתערוכת אניגמה תרגישו כמו מרגלים ומפענחי צפנים ותיכנסו לחלל המעוצב כמו צוללת ישנה ובו מכונת אניגמה אמיתית, לצידה, מיצג אינטראקטיבי של מכונת אניגמה, בו תוכלו לשלוח מסר, שחברים או בני משפחה יצטרכו לפענח.
לפתיחת התערוכה הגיעו יו"ר מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה ליאון רקנאטי, ראש חטיבת המחקר ב-Google העולמית פרופ' יוסי מטיאס, ראש עיריית חיפה יונה יהב, מנכ"ל המוזיאון יוסי אני, סמנכ"ל תערוכות במדעטק אמיר שור, גד זאבי, דן וילנסקי, דדי פרלמוטר, חברי הוועד המנהל ועוד.
"בחרנו להציג את האניגמה, פריט היסטורי נדיר, לצד הנגשת התנסות אישית של המבקרים בעקרונותיה, כחלק מהשאיפה שלנו, שכל מבקר ומבקרת יתמלאו בהשראה, בתחושת מסוגלות ובעיקר בהבנה, שבעזרת השקעה והתמדה – גם להם עשוי להיות מקום בעיצוב העתיד של כולנו. התערוכה היא מחווה גם למתמטיקאי הבריטי ומפצח הצפנים אלן טיורינג, שתכנן את מכונת החישוב, שהניחה את היסודות למחשב האלקטרוני", אמר יו"ר מדעטק חיפה, ליאון רקנאטי.
ראש חטיבת המחקר ב- Google העולמית, פרופסור יוסי מטיאס: "מכונת האניגמה המקורית, שאנחנו רואים היום במדעטק, היא דוגמה לכוח האדיר של שאילת שאלות כדי לפתור בעיות גדולות. הסקרנות האנושית עוזרת לנו לשפר את העולם, וזה מה שגם אנחנו, ב- Google Research מנסים לעשות מדי יום – לענות על השאלות הכי גדולות שיש, בעזרת בינה מלאכותית. אנחנו חיים בתקופה מדהימה מבחינת של חידושים מדעיים וטכנולוגיים, ואני מחכה לראות איזה שאלות ישאלו בעתיד בני הנוער שיגיעו לתערוכה ויצפו בה מקרוב".



