"אוניברסיטת חיפה מסתכלת עלינו כמו על ארנקים" 

סטודנטיות לעיצוב ותקשורת חזותית בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה זועמות על התנהלות המוסד החינוכי ומוחות על צמצום קורסים אקדמאיים, רמת השכלה נמוכה שאינה מהווה הכנה אמיתית לחיים שאחרי התואר ויחס מזלזל מצד סגל המרצים וההנהלה כלפי טענותיהן, "מאז האיחוד בין מכללת ויצו לאוניברסיטת חיפה, הדברים התגלגלו בצורה לא טובה ואנחנו הקורבנות של האיחוד", אומרת סטודנטית שנה ד' לתקשורת חזותית. 

כשהמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה פעל כמוסד נפרד, רשימת הקורסים לבחירה הייתה מגוונת ורחבה והכילה יותר מ-14 קורסים. כיום, לאחר המיזוג, הקורסים נחתכו ביותר מחצי ואלה שנשארו, לא בהכרח קשורים באופן ישיר למקצועות העיצוב וחלקם אף חוזרים על עצמם משנה לשנה. 

"אני משלמת 13,000 שקל שכר לימוד שנתי ויוצא שאני לא לומדת את המקצוע שאותו באתי ללמוד", ממשיכה הסטודנטית, "פשוט לא שווה לבוא ללמוד באוניברסיטת חיפה; סילבוס הלימודים לא מוצג בזמן ויוצא שסטודנטים לא יודעים, עד 6 ימים לפני פתיחת הסמסטר, מה הם הולכים ללמוד. ההרשמה לקורסים נפתחת משום מה בשעות הלילה והמקום אליהם מוגבל. יש קורסים שהתבטלו לנו בדקה ה-90, רגע לפני שהם היו אמורים להתחיל". 

טענה נוספת שמעלות הסטודנטיות נוגעת לאופי קורסי הבחירה המוצעים במסגרת התואר. לטענתן, קורסים כגון פוליטיקה וממשל, או תולדות האמנות המוצעים להן אינם קשורים באופן ישיר לתחום הלימוד, בעוד שהקורסים הרלוונטיים יותר לעיצוב ולתקשורת חזותית מוגבלים במספר המקומות הפנויים. כך, נוצר מצב שבו סטודנטים נאלצים לבחור בקורסים שאינם תורמים להם מקצועית או לחזור על קורסים שכבר למדו בעבר. 

לדוגמה, הסטודנטית בשנה ד' מספרת כי נאלצה לבחור בקורס שכבר עברה בשנה א', וכשפנתה למרצה בבקשה לשינוי, נענתה בתשובה לקונית: "זה מה שיש". מצב זה יוצר תחושת תסכול בקרב הסטודנטים המחפשים להעשיר את הידע המקצועי שלהם אך נתקלים באילוצים בירוקרטיים וחוסר גמישות מצד הנהלת האוניברסיטה. "האוניברסיטה מסתכלת עלינו כעל ארנקים שמשלמים כסף ולא באמת אכפת לה מרמת ההשכלה שלנו", היא אומרת. 

את מרגישה שאין תמורה לשכר הלימוד שאת משלמת? 

"לא רק אני, כל 80 הסטודנטים שלומדים איתי מרגישים ככה". 

עוד שתי סטודנטיות, בשנה ג' לתואר, שהחלו את לימודיהן בויצו ועברו במסגרת האיחוד ללמוד באוניברסיטת חיפה מצטרפות לתלונות. "התנהלות ביזיונית, אטימות מוחלטת כלפינו, הכשרה מאוד לא מקצועית המנוגדת למה שהבטיחו לנו", אומרת אחת הסטודנטיות שביקשה ללמוד את מקצועות הממשק וחווית העיצוב של אתרים ואפליקציות, "הלכתי לדבר עם ראש הקורס כדי להתלונן על כך שלא למדתי בתואר קורס שנקרא אינטראקטיב והיא ענתה לי שלמדתי את זה בשנה א'. לא היה לה אפילו מושג לגודל הפער. רמת ההכשרה, בהשוואה לבצלאל או HIT בחולון, נמוכה ולא מכינה לחיים האזרחיים". 

כשנרשמתן לתואר ידעתן שהולך להיות איחוד בין ויצו לאוניברסיטה. 

"ידענו, והאיחוד בוצע לאחר שסיימנו את שנה א'. הבטיחו לנו שהאיחוד יטיב איתנו ויבטיח לנו עושר מקצועי וליווי צמוד ובפועל האיחוד פגע בנו. הסטודנטים של ויצו נפלו בין הכיסאות והנהלת האוניברסיטה זורקת את האחריות על כל דבר על ויצו. כשנסיים את התואר נצטרך לקחת קורסים משלימים כי אין לנו אפילו תיק עבודות להציג". 

איך הנהלת האוניברסיטה מגיבה לתלונות שלכן? 

"אומרות לנו שזה מה יש. אין באמת הקשבה לצרכי הסטודנטים. אנחנו קורבנות של האיחוד בין שני מוסדות הלימוד".

מאוניברסיטת חיפה נמסר: "תוכנית הלימודים בחוג לתקשורת חזותית עברה התאמות המתבקשות עקב השינויים הדרמטיים החלים בתחומי העיצוב בשנים האחרונות. לשמחתינו המועצה להשכלה גבוהה היתה קשובה ואישרה את תוכנית הלימודים החדשה שהיא בהיקף נקודות זיכוי ותכנים כשאר האקדמיות לעיצוב בארץ.

"האיחוד עם האוניברסיטה עשה רק טוב לתוכנית הלימודים. ראשית, ירדו שעות רבות של לימודי חינוך שלא היו רלבנטיים להכשרתם המקצועית ובמקומם נוספו תכנים חדשים מקצועיים וגם לימודי העשרה עיוניים הנלמדים מתוך שש תוכניות הלימוד של הפקולטות באוניברסיטה ואפשרות ללימודי המשך ישירים.

"קרה כאן מהלך חסר תקדים של השתלבות בית ספר לעיצוב בתוך כל העושר התרבותי של אוניברסיטה, מאחר ובעולם האקדמי בארץ לא היה מיזוג כזה, התהליך היה מורכב ונמשך זמן רב מעבר לצפוי, על כן תוכניות הלימוד הוצגו באיחור.
עלינו לציין שכיום התפיסות המתקדמות בתחום לימודי עיצוב הן אינטרדיסציפלינריות במובהק ויש לראות את האפשרויות התרבותיות הניתנות לסטודנטים כיתרון מקצועי ואישי".