"בזכותו, התנ"ך הפך ללהיט של כל הזמנים, מרתק, חי, דרמטי, מלא רגש ותובנה"

הערב (מוצ"ש), בשעה 21:30, ייטמן בבית העלמין בחיפה בשער ברוש משה שרביט ז"ל, 92, מורה אהוב לתנ"ך ותושב"ע בבית הספר דרור ובחטיבת הביניים רעות, שם שימש גם סגן מנהל עד שפרש לגמלאות בשנת 1998. 

בפוסט שפרסם ניר שובר בקבוצת "חיפאים מצייצים המקורי", הוא ביקש: "מי שזכה להכיר, ללמוד או לעבוד לצידו מוזמן לכתוב כאן כמה מילים ולספר מי היה משה עבורכם", והתגובות לא איחרו להגיע.

ענתי אוחנה כתבה: "ברוך דיין האמת. המילים נכתבות בלב כבד ועם הכרת תודה עמוקה. נפרדת בצער ממורה נדיר ומעורר השראה. מורה לתנ"ך שלימד לא רק פסוקים, אלא חיים. בזכותו, התנ"ך הפך ללהיט של כל הזמנים, מרתק, חי, דרמטי, מלא רגש ותובנה. הוא לא רק חיבר אותי לשיעור, הוא חיבר אותי לעצמי. היה בו קסם, שגרם לי לשבת מרותקת לכיסא, להקשיב, להבין, להתבונן ולהצטיין. המילים שלימד נשארו איתי, וגם הדרך שבה לימד. הוא עיצב בי משהו מהותי, בראייה שלי על העולם ובמי שאני היום. יהי זכרו ברוך".

אחר כתב: "כשמרבית השכבה התחמקה מלהגיע ליום העשרה על מורשת ישראל הטיל על כל הנעדרים עונש חינוכי באמצעות סיכום נרחב בנושא. וכדי לחמוק מהמטלה ביקשתי מאמי שתשמש לי כאליבי שנפלתי למשכב באותו היום, אך הוא אמר לה בצורה ישירה אך נעימה שהיא מנסה לגונן עליי והוא לא מקבל את דבריה ודרש בצורה נחרצת שאבצע את המטלה. על זה הערכתי אותו שידע לעמוד גם מול הורים ולא פחד לעמוד גם מול מערכת החינוך בצורה איתנה ובטוחה וללא כל פחד דבר שכמעט ולא קיים היום. חבל על דאבדין ולא משתכחין יהיה זכרו ברוך".

על מעשה הגבורה שלו הוענק לחיליק שרביט צל"ש אלוף

שרביט (1933), בנם של יחיא שלום ופרלה (מרגלית) לבית שלום, נולד בעיר העתיקה בירושלים. דור תשיעי מצד אמו ואילו אביו נולד בשנת 1911 במרוקו בעיירה ארפוד בסמוך לגבול עם מדבר סהרה. כילד הוא למד בחדר בשכונת אוהל משה, אך את חינוכו קיבל בבית הספר אליאנס ובבית הספר המקצועי כי"ח. בגיל 17 עזב לקיבוץ בית אלפא ומשם המשיך לשירות סדיר בצה"ל. שרביט בוגר סמינר למורים בנהלל ולמד 3 שנים בבית הספר האוניברסיטאי למורים בכירים בתנ"ך, היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל. 

הוא נישא ליפה ואת שלושת ילדיהם – יוסי, חגית ויחיאל (חיליק), הם גידלו בקרית אליעזר. ביום 22 בינואר 1995 השתנו חייהם לבלי היכר. באותו בוקר יום ראשון, מחבל מפגע פוצץ עצמו בתחנת אוטובוס עמוסה בחיילים ואזרחים בצומת בית ליד. בן הזקונים חיליק, אשר שירת בנח"ל כחובש, נקלע לאזור ולא חשב פעמיים. הוא רץ להגיש עזרה לפצועים, למרות שנפצע בעצמו, אך לאחר כ-3 דקות, מפגע שני פוצץ עצמו וגרם למותו ולמותם של 18 חיילים נוספים ושני אזרחים. על מעשה הגבורה שלו הוענק לחיליק שרביט צל"ש אלוף והנצחתו נעשית בבית העלמין הצבאי בחוף הכרמל בחיפה.

אורית כהן שלמדה ברעות הגיבה: "עצוב. משה שרביט היה סגן מנהל ברעות ובנו חיליק ז"ל למד שכבה מעליי. הם גרו בסמוך לאצטדיון הישן בקריית אליעזר. כל כך הרבה חוויות ילדות… עד שחיליק נהרג בפיגוע הכפול בצומת בית ליד ממש שבועיים לפני שחרורו, כשרץ לסייע לפצועים מהפיגוע הראשון, הגיע מפגע שני וחיליק נהרג. מאז פגשתי את משה שהגיע לבתי ספר והרצה על ילדותו בירושלים וסיפר גם על בנו האהוב חיליק… עכשיו הם בטח ביחד. יהי זכרו ברוך".

"המנהל שלנו בבית הספר רעות אדם שידע לראות כל תלמיד, גם את זה שהיה קצת בעייתי", הספיד אותו דודי בן הרוש, "הוא לא ויתר, לא שפט, אלא ידע ליישר בדרך של הבנה, סמכות בחום ואהבה, ואמונה באדם. היום אני מבין כמה כוח היה לו, וכמה השפיע עלי ועל כולנו. חיליק חבר ילדות יהי זכרכם ברוך, ותנוחו שניכם על משכבכם בשלום".

ואילו יהודה פרחי, יו"ר בית יד לבנים חיפה, כתב: "למשה שרביט ז"ל היתה שמורה אמירת הקדיש בקולו הצלול ובהגיה רהוטה בבית ספר עירוני א׳, בכל יום זיכרון".

ביולי 2021 השתתפה משפחת שרביט בפתיחת תערוכת ציורים של 13 אמנים, אשר חוברו כל אחד לנופל אחר ואת העבודות הציגו באירוע למען משפחות שכולות בבית יד לבנים. על החיבור עם משפחת שרביט, סיפרה הציירת סיגל מילר שהנציחה את דמותו של חיליק: "לאחר מפגש עם משפחות נופלים, חיברו אותי עם משפחתו של חיליק. ביקרתי בבית המשפחה, שמעתי מהאם יפה את סיפור חייו ולא יכולתי שלא להתאהב בו. בהמשך ציירתי אותו והרגשתי שאני מציירת מישהו שאני מכירה מקרוב".

"היה איש של אמת וכבוד, אבל בשבילי הוא היה דוד משה"

יפה, אשתו של שרביט, התנדבה במשך שנים רבות בסניף החיפאי של הוועד למען החייל בחיפה. בנוסף, היא היוותה דמות משמעותית בעשייה למען חיילי חיל הים בחיפה. היא אחותו של מי שהיה סגן מפקד תחנת חיפה, סנ"צ יצחק טיילר ז"ל, לו ניתן אז התואר: "השוטר הכי קשוח בחיפה". יוסי בנה הוא נצ"מ במשטרה, כמו גם בנו, נכדה, טל.

סיגל כתב, בתו של טיילר אומרת הבוקר ל"רדיו חיפה": "משה שרביט, דוד שלי, הכיר אותי עוד לפני שנולדתי. היה איש שאהב לדעת ולהעמיק אהב לספר סיפורים, תמיד העלה זכרונות וידע לספר דברים נשכחים שהיו שמורים במוחו. השורשים של המשפחה שלו היו מאוד חשובים לו, היה איש של אמת וכבוד, אבל בשבילי הוא היה דוד משה".

והיא מוסיפה: "היינו אוהבים לשמוע את הסיפורים שלו בעיקר על אבא שלי בצעירותו, היה לו קול עמוק ומרשים עם עברית רהוטה, ידע עשיר בהיסטוריה והוא גם כתב. דוד משה אהב את ירושלים והמשפחה היתה הדבר הכי חשוב לו בעולם. הזיכרונות והסיפורים שלו יהיו תמיד איתי. לימים גם זכיתי לטפל בו, הוא היה מטופל מסור ורציני והקפיד מאוד על תחזוקות שוטפות. היה לי כבוד גדול שהוא האמין בי וסמך עלי כשרק סיימתי את הלימודים. דוד משה, נוח בשלום על משכבך. הזיכרונות שנצרת בנו ילוו אותנו תמיד".

איריס שלום, קרובת משפחה נוספת, מספרת עליו: "משה שרביט ז"ל הוא בן דודו של בעלי בנימין, ירושלמי בלב ובנשמה. כתב עבודת שורשים וספרים על המשפחה מגירוש ספרד עד ימינו. מרצה ומורה דרך בחסד עליון בעל ידע רב בכל מקום בארץ ובירושלים בפרט. אדם אהוב ואהוד על הבריות. יחסר לנו מאוד. יהי זכרו ברוך".

את שלושת הספרים שכתב "שרביט הקסם: תולדות משפחתי", "היהודי הנודד", ו-"בעקבות המיימראנים: תולדות משפחת מיימראן", ניתן למצוא בספרייה הלאומית של ישראל. 

הלווייתו של משה שרביט ז"ל תתקיים הערב, מוצ"ש, 25 באוקטובר, בשעה 21:30 בשער ברוש, בית העלמין בחיפה. שבעה יושבים ברחוב חנה 14, כרמלייה.

הערת מערכת ״רדיו חיפה״: בכתבה זו שולבו סרטונים/תמונות לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות אלינו בצירוף הוכחת בעלות היצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום.