בשבילי חיפה | החיבור המיוחד של האקדמיה והשטח
ב-20 בנובמבר יתקיים באוניברסיטת חיפה הכנס "בשבילי חיפה – אקדמיה ושטח מתחברים", במטרה להציג את הצורך בהקמת מערך שבילי הליכה מוסדר בוואדיות חיפה ולגרום לגופים המעורבים לתעדף ולתקצב את הנושא. ענבל חן ברגב מקבוצת "בשבילי חיפה" חוששת מהעתיד הלא ירוק הנראה באופק

שיתוף פעולה בין הקבוצה הקהילתית החיפאית "בשבילי חיפה" והמרכז לחקר שבילי הים התיכון של אוניברסיטת חיפה, הוליד כנס מיוחד שיתקיים ב-20 בנובמבר תחת הכותרת "בשבילי חיפה – אקדמיה ושטח מתחברים". מטרת הכנס היא להציג את הצורך בהקמת מערך שבילי הליכה מוסדר בוואדיות חיפה ולגרום לגופים המעורבים לתעדף ולתקצב את הנושא החשוב הזה.
הכנס ייערך בקמפוס האוניברסיטה (בית הסטודנט) ויכלול דוברים מהממסד האקדמי, מארגוני סביבה והשטח גם יחד. ד"ר אליק אדלר, מנהל שביל הים, אייל כהן מנהל פארק הכרמל, יובל אדמון ראש מנהלת פיתוח מפרץ חיפה, ישראל פאר מנהל מערכות מידע בתוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל ואורלי מולה מהיחידה לקיימות בטכניון הם בין המשתתפים בתוכנית. בתחילת הכנס יוצגו ממצאים מסקר שבודק היתכנות להקמת מערך שבילי הליכה בוואדיות חיפה שנערך על ידי ד"ר נעמה טסלר מחברת ליגם במימון הקרן לשטחים פתוחים. הכנס הוא שיתוף פעולה עם המרכז לחקר שבילי הים התיכון של אוניברסיטת חיפה בניהולה של פרופ' נגה קולינס קריינר.
טבע עירוני בקצה הרחוב – הקהילה שיוצאת לשבילי חיפה
קבוצת בשבילי חיפה נולדה לפני כ-5 שנים כיוזמה מקומית ששמה לה למטרה להנגיש לקהל החיפאי מידע עדכני על מגוון מסלולי ההליכה שנמצאים ליד הבית שלנו, בוואדיות חיפה ובשלוחות הכרמל. ענבל חן ברגב, מורה ועורכת דין במקצועה, הקימה את הקבוצה בתחילה כדף פייסבוק לאוהבי טבע חיפאי, "המטרה הראשונית שלנו היתה להעלות את המודעות לנוכחות הואדיות בחיים שלנו ולשבילים הרבים שנמצאים ליד הבית".
ואכן, חברי בשבילי חיפה, תושבים מכל שכונות הכרמל, פועלים כל השנה בהתנדבות והוציאו כבר מעל 200 טיולים קהילתיים לעשרות שבילים בוואדיות ושלוחותיהם. "אנחנו מייצרים קהילה רב גילאית, מעבירים תוכן בנושאי טבע וסביבה ועוסקים בחינוך סביבתי בכל רגע נתון לצד. עבורנו, מובילי הטיולים, ועבור המטיילים שיוצאים איתנו לשטח זוהי פעילות המייצרת חוסן קהילתי ומפגשים בין אישיים מגוונים במרחבי הטבע שליד הבית", היא אומרת.
הגישה של בשבילי חיפה מול העירייה והרשויות השונות רחוקה מלהיות לעומתית. להפך, חן ברגב מדגישה שוב ושוב את חשיבות השותפות, "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הארגונים הגדולים כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, תאגיד מי כרמל ועובדי העירייה בכל האגפים. ההבנה שיש לשמר את הטבע היא משותפת לכל הגורמים שאנחנו פועלים איתם, אבל צריכה להתקבל החלטה עירונית חד משמעית שמתקצבים את הנושא".
אם אין מאבק מול העירייה, אז מה בכל זאת אתם מבקשים ממנה?
"אנחנו לא במאבק, אנחנו מעלים חזון אפשרי ומבקשים מהעירייה להתחיל לתעדף את הנושא הזה, לתקצב ולייצר מערך שבילי הליכה. יש צורך בתוכנית פעולה עירונית שתהפוך את הטבע הנפלא שבוואדיות לנגיש ובטוח יותר לציבור: טיפול בצמחייה פולשת, מניעת השלכת פסולת, טיפול בביוב זורם, סימון שבילים והצבת שילוט לאורך המסלול עם התייחסות לנקודות עניין לאורכו. צעד כזה לא רק יעודד תושבים ליהנות מהטבע שבסביבתם, אלא גם יחזק את המודעות והמחויבות הקהילתית להגנת המרחבים הירוקים של חיפה".

תוכנית האב לוואדיות: חזון גדול, יישום חלקי
הדרישה לשמור על הוואדיות ולהנגישם לציבור אינה חדשה בחיפה. למעשה, לעיריית חיפה יש מזה מספר שנים תוכנית אב לוואדיות – מסמך מדיניות מקיף שנועד להסדיר את ניהול הוואדיות ולשלבם בתכנון העירוני. הכנת התוכנית החלה עוד בשנת 2012 ביוזמה משותפת של החברה להגנת הטבע ועיריית חיפה במימון קרן לשטחים פתוחים, והצוות המקצועי סיים לגבש אותה והציגה לציבור בשנת 2016. לאחר דיוני ועדות ותהליך שיתוף ציבור, אושרה תוכנית האב בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בינואר 2020 כמדיניות רשמית.
התוכנית התוותה עקרונות לשימור ערכי הטבע העירוני בוואדיות, להנגשת הוואדיות לתושבים ולחיזוק "נוכחות הוואדיות בחיי היומיום של התושבים", מדובר היה בצעד חשוב ומתקדם עבור חיפה, בה למעלה ממחצית התושבים גרים בסמיכות לוואדי כזה או אחר. אולם, כפי שמודה גם העירייה, תוכנית אב מתווה מדיניות בלבד ואין בכוחה להגביל או לקדם בנייה בפועל על פי חוק. בהיעדר מסלול סטטוטורי ותקצוב מלא, מסמך המדיניות הזה נותר ברובו על הנייר. "השקיעו מחשבה ותכנון אבל שום דבר לא התקדם. כלומר, זה לא תוקצב, לא עבר לשלב היישומי", מתארת חן ברגב את גורלה של התוכנית העירונית.
"רוב האנשים אפילו לא יודעים שיש להם שביל ליד הבית," אומרת חן ברגב בעצב מסוים על המודעות הנמוכה לטבע שמתחת לאף בעודה חוששת מהעתיד הלא ירוק הנראה באופק, "העיר הזאת אוהבת להתגאות בשילוב הזה של עיר וטבע, אבל אם תימשך הבנייה על הוואדיות כמו שאנחנו רואים, היא כבר מאבדת את הייחוד שלה. היא כבר לא עיר בטבע".



