עיריית נשר בבעיה: עליה להגדיל את הפיצוי על עקירת עצים בפארק האגמים

לפני כשבוע הונחה אבן הפינה לפארק האגמים בנשר ואף נחשף שמו: "נוילנד". הפרויקט, בהשקעה של למעלה מ-80 מיליון שקל, מקודם בשותפות עיריית נשר, הקרן לשיקום מחצבות ומשרד התיירות והוא צפוי להפוך לאחת האטרקציות המרכזיות במטרופולין חיפה, עם שבילי הליכה ואופניים באורך של כ-5 ק"מ, מוקדי טבע וצפרות ומרחבי פנאי לכל המשפחה, כמו איזורי פיקניק, מדשאות ואמפי פארק של 5,000 מקומות על שפת האגם.

תוכנית מתחם כלל בנשר, שאושרה ב-2018, כוללת שטח של כ-2,500 דונם בהם פעל בעבר מפעל המלט נשר. בחלק הדרומי של התוכנית באתר המחצבה הישנה תוכננה שכונת המגורים אגמי בראשית של חברת כלל, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל, ובחלק הצפוני של התוכנית ליד האתר ההיסטורי של המפעל ואזורי החציבה מתוכנן שצ"פ (שטח ציבורי פתוח)  שנקרא פארק האגמים. מהתכנון עולה כי שני האגמים יקבלו ייעוד משלים: פיתוח מוקדי פנאי ותיירות ושימור טבע ובתי גידול רגישים, באופן שמאזן בין נגישות לציבור לבין שמירה על ערכי הטבע האזוריים.

פקיד היערות הארצי, ארז ברקאי, קיבל השבוע החלטה בעניין העצים הנמצאים בתחום הפארק, החלטה שהיא תקדימית ומטילה דופי באופן עריכת התוכנית שיש לו גם משמעות כלכלית. ברקאי קבע שאין צורך לכרות 2,100 עצים כפי שמציעה התוכנית, ומעבר לכך שהערך החלופי – הפיצוי על העצים שיעקרו יגדל מ-900 אלף שקל ל-11 מיליון שקל.

תוכנית פארק האגמים מתייחסת לשטח בגודל של כ-1,200 דונם של אגמים אשר נוצרו לאורך השנים כתוצאה מפעילות כרייה וחציבה של מפעל המלט המיתולוגי, שהובילה להיווצרות שני מקווי מים בשטח של יותר מ־1,000 דונם. מדובר בשני אגמים בעלי מאפיינים שונים: האגם הצפוני בו יש מים מליחים והאגם הדרומי עם מים מתוקים, כאשר המתחם כולו הפך עם השנים לבית גידול משמעותי לעופות נודדים ולמגוון ביולוגי עשיר.

במסגרת קידום התוכנית בוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מורדות כרמל הוגשה גם התנגדות, עליה חתומה חנה יריב תושבת גבעת נשר, שהצביעה על בעיות רבות בנספח הנופי של התוכנית. בחודש מאי 2024 דחתה הוועדה המרחבית כרמל את התנגדות יריב: "בתחום הקו הכחול של התוכנית מוצעים 2,150 עצים לשימור ו-1,150 עצים לכריתה. רוב העצים לכריתה הם לצורך דילול אשל הפארקים הגורם נזק אקולוגי לסביבה. בנוסף נאלצים לעקור עצים בשל מעבר וחציית תשתיות, ניקוז והגבהת הקרקע מסיבות הידרולוגיות והנגשה לבעלי מוגבלויות".

לתוכנית שהופקדה בחודש שעבר הוגש ערר שמבקש להורות כי הפיתוח חייב להיות על בסיס הטבע הקיים בשטח הכולל את העצים הקיימים. התשובה של ברקאי היתה יוצאת דופן: "אין כל ספק כי מדובר בשיעור כריתה עצום בשטח המיועד להיות שצ"פ. על פי סקר העצים, 33 אחוז מהעצים מיועדים לכריתה. נכון הדבר כי לאור השיפועים הרבים והטופוגרפיה יש צורך בכריתת עצים על מנת לאפשר נגישות של הציבור למתחם, אך עדיין כריתות רבות אינן נדרשות".

ברקאי מציין כי יש פער בין כמות העצים שקיימת בסקר שנערך לטובת התב"ע הגדולה שאושרה ב-2018 וההיתר לתוכנית הפארק שאושרה ב-2024. על פי תיקני משרד החקלאות האפשרות לעקירת עצים ותיקים מחייבת סקר עצים שבו ניתנת ערכיות לכל עץ שיעקר. פקיד היערות הארצי קובע כי הסקר שנערך לתוכנית הקמת פארק האגמים היה לקוי: "כלל חישוב ערכיות העצים בסקר העצים מוטה באופן גס ומייצר מצג של ערכיות נמוכה לעצים". בעקבות ההערכה החדשה של העצים שיעקרו יאלצו מקימי הפארק בנשר לנטוע עצים בערך חלופי של 11 מיליון שקל, במקום 960 אלף שקל.

תגובת עיריית נשר: "התוכנית שהוגשה לפארק האגמים של נשר תוכננה על ידי משרד אהרונסון, הפועל בחסות הקרן לשיקום מחצבות. פארק האגמים של נשר, שאבן הפינה שלו הונחה בשבוע שעבר, הוא פרויקט ייחודי המחזיר לציבור שטח טבעי שהיה סגור במשך עשרות שנים. מדובר בפרויקט רחב היקף המתוקצב על ידי הקרן לשיקום מחצבות, עיריית נשר ומשרד התיירות, וכולל שיקום אקולוגי מקיף לצד פיתוח נופי מתקדם. הדוח של פקיד היערות התקבל רק היום על ידי הקרן לשיקום מחצבות ומשרד המתכננים אהרונסון, והוא נלמד כעת לעומק. לאחר בחינתו, יינתן מענה מקצועי ומפורט על ידי צוותי התכנון של הקרן ותגובה מסודרת תועבר בהתאם".