אזהרה בלב ים: למרות האתגרים, ישראל טרם גיבשה מדיניות ואסטרטגיה ימית מתאימה

דוח הערכת המצב האסטרטגית לשנת 2025 של המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS) מחיפה, מכון מחקר עצמאי בלתי מפלגתי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי המדיניות, האסטרטגיה, והביטחון הימי במובנו הרחב, מציג תמונה מטרידה של המציאות הביטחונית והכלכלית במרחב הימי הישראלי. ממצאי הדוח הוצגו ונדונו בהרחבה ביום עיון בנושא הערכה אסטרטגית לישראל שנערך אתמול (שני) במוזיאון טיקוטין בחיפה.

מהדוח עולה כי מדינת ישראל פועלת מזה זמן רב ללא מדיניות ואסטרטגיה ימית רבתי, עובדה שחשפה אותה לכשלים משמעותיים במהלך מלחמת חרבות ברזל. העדר של תפיסה סדורה העמיד את זרוע הים, את צה"ל ואת המדינה כולה בפני הפתעות רב-ממדיות במזרח הים התיכון ובים האדום, החל מחוסר היכולת למנוע את חדירת סירות חמאס בבוקר ה-7 באוקטובר לחוף זיקים ועד לשיתוק נתיבי הסחר אל ישראל וממנה בים האדום על ידי החות'ים.

אחד הממצאים הדרמטיים ביותר בדוח נוגע לתלות הביטחונית המוחלטת של ישראל בבניין הכוח של מערך הצוללות של זרוע הים במדינות זרות. הדוח מתריע כי מערך הצוללות של ישראל המהווה את נשמת אפה האסטרטגית של המדינה, תלוי באופן מוחלט במספנות הגרמניות. עד מועד סיום הפרויקט הצפוי בתחילת העשור הבא, עלולים לחול שינויים גיאו פוליטיים משמעותיים ביחסים עם מדינות אירופה, וישראל עלולה להיקלע למצב שבו גרמניה תטיל אמברגו נשק על ישראל בעקבות לחצים מדיניים, דבר שישתק את בניין הכוח הימי. לנוכח סיכון זה, הדוח קורא למערכת הביטחון לגבש בדחיפות תוכניות מגרה (Contingency Plans)  שיבטיחו שבניין הכוח של זרוע הים בתחום הצוללות לא ייפגע בתרחישים של בידוד מדיני.

במישור האזורי, הדוח מנתח לעומק את מאזן הכוחות החדש שנוצר בעקבות החלשת ציר הרשע השיעי. לאחר תקיפת מתקני הגרעין באיראן והיחלשות הדרמטית של שלוחיה – חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה – מסתמן שידוד כוחות חדש במזרח הים התיכון. הדוח מצביע על כך שטורקיה ומצרים פועלות בנחישות למלא את החלל הזה, כל אחת בדרכה, תוך שהן מעצבות מחדש את ההגמוניה הימית במרחב. מצב זה מעמיד בפני ישראל הזדמנויות מדיניות חסרות תקדים לבריתות חדשות, אך גם מחייב ערנות מול שאיפותיה של טורקיה במזרח הים התיכון שעלולות להתנגש עם אינטרסים ישראליים. הדוח מתריע מפני המתיחות הגוברת עם טורקיה וקורא למערכת הביטחון לגבש מנגנונים למניעת עימות ישיר מול פרובוקציות טורקיות במזרח הים התיכון.

לצד ההזדמנויות המדיניות, הדוח מצביע גם על כך שזרוע הים מפגרת אחרי ציים זרים בכל הקשור להכנסת כלי שיט בלתי מאוישים וטכנולוגיות בינה מלאכותית לשדה הקרב. בעוד ציי העולם מצטיידים בכלי שייט אוטונומיים ומגבשים תפיסות הפעלה של צוותים משולבים מאוישים ובלתי מאוישים, ישראל נדרשת לעדכן בדחיפות את תמהיל הכוח שלה כדי לשמור על עוצמתה הימית. האופי של הסכסוך הימי משתנה מלוחמת שטח קלאסית ללוחמה רב-ממדית הכוללת מתקפות סייבר משתקות ולוחמה בתת וקרקעית הים. יכולות אלה עלולות להיות מכוונות ישירות נגד נכסים אסטרטגיים כמו אסדות גז, צינורות אנרגיה וכבלי תקשורת תת ימיים המהווים את עורק החיים של הכלכלה הישראלית.

ראש המכון, פרופ' שאול חורב, מדגיש בדוח את חשיבות הקישוריות הימית של ישראל לעולם במצבי חירום ורואה בה צורך לאומי עליון. לדבריו, "על המדינה לקבוע מדיניות חדשה בנושא צי ברזל, ספנות בשליטה ישראלית שתבטיח תעבורה ואספקה גם כאשר חברות ספנות זרות יסרבו להיכנס לנמלים במצב של מלחמה". חורב קורא למשרד התחבורה להכין תוכניות מגרה לחילוץ אזרחים דרך הים ולשיקום מעמד הימאי הישראלי באמצעות תמריצי שכר ומיסוי, תוך הבנה שכל נמלי ישראל עלולים להימצא תחת איום ישיר בעתיד.

במישור המדיני והאזורי, הדוח מזהה הזדמנות היסטורית בהשתלבות ישראל ביוזמת המסדרון היבשתי ימי מהודו לאירופה (IMEC) בו חיפה אמורה להיות נמל היציאה למדינות אירופה כמו צרפת, איטליה וגרמניה. פרויקט זה אינו רק נתיב סחר, אלא מנוף לשינוי פניה של צפון המדינה. ההמלצה היא שממשלת ישראל תצטרף ליוזמה זו ותגבש תוכנית אסטרטגית לפיתוח מטרופולין חיפה והמפרץ כמרכז לוגיסטי גלובלי, הכוללת הקצאת שטחים נרחבים למחסנים חכמים, חיבור רשת הרכבות למסדרון הבינלאומי, הרחבת יכולות הנמלים לטיפול במכולות והרחבת שדה התעופה הקיים להיות שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג.

לצד האתגרים הביטחוניים, הדוח מבקר בחריפות את הקיפאון החקיקתי המתמשך, ומציין כי הצעות חוק קריטיות להסדרת האזורים הימיים תקועות במסדרונות הכנסת מאז שנת 2017. העדרו של "חוק אזורים ימיים" מותיר את ישראל ללא ריבונות משפטית ברורה במים הכלכליים (EEZ) מה שמקשה על אכיפת החוק ועל הגנה על תשתיות לאומיות. במקביל, הדוח מתריע מפני המחדל באי קידום חוק המוכנות והתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת). במצב הנוכחי, ישראל נותרה חשופה לאסונות סביבתיים אקולוגיים שיכולים לשתק את מתקני ההתפלה, את חופי ישראל ואת נמלי המדינה, מבלי שיש בידיה את הכלים הארגוניים והיכולות המתאימות הנדרשים להתמודדות מהירה עם אירועי זיהום רחבי היקף.

מחברי הדוח, שאול חורב ואיתן ליבנה, קוראים לממשלה להבין כי הזירה הימית שהייתה במלחמה היא הזירה השביעית – מרחב שבו יוכרע החוסן הלאומי, הביטחוני והכלכלי של ישראל בעשורים הבאים. הם מציעים לאשר תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתבסס את חיפה כבירת הכלכלה הכחולה ותשקיע בתשתיות חדשנות ימיות. הם מדגישים כי ישראל תתקשה בשנים הקרובות להגן על נכסיה האסטרטגיים מעל ומתחת לפני המים ללא גיבוש ואישור החלטת ממשלה להקצות משאבים כדי להיערך להגנה על התשתיות החיוניות במרחב הימי של ישראל בפני איומים המתפתחים בתווך התת מימי.